קרנבל המסכות של ונציה
הקרנבל של ונציה, המכונה גם "לה סרניסימה", הוא ללא ספק אחד האירועים המפוארים והקסומים ביותר שמתרחשים בעיר השקטה על המים. מדובר בחגיגה שמושרשת עמוק בהיסטוריה של ונציה, והיא מתקיימת מאז המאה ה-11. משך הפסטיבל הוא כעשרה ימים של תהלוכות, טקסים ומסיבות תחפושות שהופכים את העיר למוקד של תרבות, היסטוריה ואמנות.
התחפושות הן לב ליבו של הפסטיבל, והן מבוססות על דמויות היסטוריות ואגדיות מהמיתולוגיה והספרות. המסכות המפוארות והמסובכות של ונציה מככבות בכל פינה, והן מאפשרות לנוכחים להיטמע ולהסתיר את זהותם, מה שמוסיף קסם מיוחד ומסתורין לאווירה.
מעבר לתחפושות, הקרנבל מציע מגוון רחב של פעילויות כמו מופעי רחוב, קונצרטים, מופעי בלט ותיאטרון אשר מתקיימים בפלאצ'ות ההיסטוריים ובכיכרות. הכל מתקיים תחת האורות המרהיבים של העיר והתהודה של מוזיקה קלאסית ופולקלורית.
הקרנבל הוא לא רק חגיגה של שמחה ואומנות, אלא גם הזדמנות לחזור אחורה בזמן ולחוות את התפאורה ההיסטורית שבה נוצרה ונציה. זהו אירוע שמחבר בין עבר להווה באופן ייחודי ומרתק, וממשיך למשוך אליו מבקרים מכל רחבי העולם, כולם באים להתרשם מהקסם המיוחד של העיר ומהפסטיבל המרהיב הזה.
בוונציה העתיקה, מסכות היו יותר מסתם אביזר לקרנבלים או חגיגות. הן היו כלי חברתי עוצמתי המאפשר לתושבים לחוות את החופש האישי והפרטיות ברמה שלא הייתה נהוגה בחברות אחרות של אותה תקופה. במאה ה-13, עם פיתוח המסורת המסכתית, ונציאנים מכל המעמדות חגגו את האפשרות להתעלם מגבולות המעמד וההכנסה וליהנות מזהות חדשה, אנונימית ושוויונית.
השימוש במסכות הפך לסימן היכר של חגיגה משחררת שבה נשכחים ההבדלים החברתיים. במהלך תקופת הקרנבל, שנמשכה מסוף דצמבר עד תחילת התענית, אנשים מכל המעמדות—אצילים ועמי הארץ—נפגשו יחד, מכוסים במסכות פנטזיה ועשירות בעיטורים. המסכות איפשרו לכולם להרגיש חופשיים לעסוק בפעילויות שלרוב היו אסורות או מוגבלות, כמו הימורים וריקודים שנמשכו עד אור הבוקר.
המסכות נתפסו כדרך להבטיח חופש ביטוי מוחלט ולדון בנושאים שונים ללא פחד משיפוט חברתי או השפעות על המעמד האישי. בזכות זה, ונציה נחשבה לעיר שבה ניתן לחוות אמיתי חופש אישי, אך גם נתפסת כעיר בה קיימת דעיכה מוסרית, שכן החופש הזה לעיתים גבולותיו מוטים.
המסכות, אם כן, היוו לא רק אמצעי לחגיגה, אלא גם כלי לשיח חברתי עמוק ולפעמים ביקורתי על המציאות הוונציאנית. בזכותן, הוונציאנים יצרו מסורת ייחודית שהשפיעה רבות על תרבותם ועל דימוי העיר בעולם החיצון.
מקור המילה קרנבל - מה המשמעות ?
המילה "קרנבל" מזמינה את המשתתפים לפרק זמן של שחרור והשתוללות, אך במקורה טמון תיקון עמוק יותר הקשור למנהגים דתיים. המילים הלטיניות מהן היא נגזרת, "carnem levare" או "carnelevarium", וכן "carne vale", מתארות את הפעולה של הפסקת אכילת בשר לקראת תקופת התענית שלפני חג הפסחא. זהו זמן שבו הנוצרים מתכוננים לחדש את קשרם הרוחני דרך ניתוק מחומרים ותענוגות גופניים.
הקרנבל של ונציה, שמתקיים בפברואר, מציין את תחילתו של הספירה לאחור לקראת תקופת התענית. החגיגות מתחילות כשבועיים לפני יום רביעי של האפר, יום המסמן את תחילת התענית, ומסתיימות ביום שלישי השמן, היום האחרון שבו מותר להשתולל ולהנות מהתענוגות החומריים לפני שמתחילה התקופה הצנועה והמינימליסטית של התענית.
החגיגה הוונציאנית היא לא רק חוויה חושית אלא גם סמל למעבר בין תקופות ומצבי רוח: משמחה ופריכות לצניעות והתבוננות. כך, הקרנבל מהווה גשר בין השוטף למוגבל, בין החומר לרוח, מציע חוויה עמוקה ומשמעותית שמעבר לתחפושות והדמויות הצבעוניות שהוא מציג.
סוגי מסכות בקרנבל
באוטה (Bauta):
מסכת הפנים הזו תוכננה על מנת להוות ללובשיה איכות חיים נוחה ללא הצורך להסיר אותה . המסכה שימשה בעבר בעיקר לגברים של העיר והפכה להיו המסכה הפופולארית ביותר – עד כדי כך שהממשלה השתמשה במסכה על מנת לקבל החלטות בצורה אנונימית – ללא זהותם של הבוחרים והנבחרים
מסכת קולומבינה (Columbina):
המסכה קולומבינה הינה חצי מסכה המקושטת בצבעי זהב – הסיפור מאחוריה המסכה הוא בעקבות שחקנית אשר לא רצתה להסתיר את הפנים שלה . על פי הסיפורים היא הייתה בחורה מאוד יפה שלא הרגישה צורך להסתיר את זהותה . המסכה הזו כמובן אפיינה את נשות העיר ונציה – ונתנה מענה למסכת הבאוטה הגברית .
מסכת 'מרפאת המגפות' (Medico Della Peste):
נניח שהחלטתם שאתם נוסעים לונציה – ונניח שפתחתם את האינטרנט על מנת להבין לאן פניכם מועדות . נתקלתם בטח במסכה הזו עם המקור הארוך – ובכן יש לה שם והיא נקראת מסכת מרפאת המגפות . יש לה תפקיד חשוב בהיסטוריה של העיר – אשר שררה בה מגפה שהובילה את העם הונציאני לאבדות רבות עקב כך.
מידע על הקרנבל בוונציה - איך הכל התחיל?
הקרנבל של ונציה, החל כחגיגה ציבורית בשנת 1296, עם החלטה רשמית של הסנאט של הרפובליקה של ונציה, אך חגיגות שמקדמות אותו מצויות כבר משנת 1094. באותם ימים, מסמכים רשמיים חושפים כי חגיגות פומביות התקיימו בימים האחרונים לפני תחילת התענית, ובמשך מאות השנים הבאות, אנשים נהנו משבועות של חגיגות, מוזיקה, ריקודים ומסיבות שהשאירו את העבודה בצד.
תכונה בולטת בקרנבל היו התחפושות והמסכות המרהיבות, שהפכו את רחובות ונציה לזירה של אנונימיות ושוויון חברתי. אך קיימת טענה שמקור המסכות לא נובע רק ממסיבות, אלא גם מצורך להסתיר זהות במהלך התנקשויות או פעילויות לא חוקיות. כך, למשל, מציין מסמך משנת 1268 שחוק נקבע שאין לענוד מסכות במהלך משחקים מסוימים.
אחד השימושים המעניינים במסכות היה על ידי אצילים צעירים שלבשו את מסכות המטאצ'ינו, דמויות של ליצנים, כדי להשתתף במשחקים כמו זריקת ביצים ממולאות במי ורדים. משחק זה התפתח לכדי אטרקציה כל כך פופולרית עד שהממשלה אסרה עליו ואף התקינה רשתות להגנה על הנשים.
ב-1339, חוק נוסף אסר על רעולי פנים לבקר במנזרים או להשתמש בזקנים מזויפים ופאות, כדי למנוע פשעים שנעשו תחת כיסוי התחפושות. אולם, הקרנבל כפי שאתם מכירים אותו היום, נולד מסבירות גבוהה בשנת 1162, לאחר ניצחון על אולריך השני מטרבן. בהתחלה, חגיגות הניצחון הללו התקיימו בפיאצה סן מרקו והתפתחו לכדי הפסטיבל המפורסם.
במאה ה-18, הקרנבל של ונציה הפך למוקד תיירות בינלאומי ונמשך למשך כחצי שנה כל שנה, כשונציה הפכה למעין "לאס וגאס" של אירופה. זוהי תקופה שזיהתה עם דמויות כמו ג'אקומו קזנובה והצייר פרנצ'סקו גווארדי.
לאחר שנפוליאון חתם על הסכם קמפו פורמיו ב-1797 והאוסטרים השתלטו על ונציה, הקרנבל נעלם מהזירה לכמעט 200 שנה וחודש רק בשנות ה-80 לאחר שהמשטר הפאשיסטי אסר את ענידת המסכות בשנות ה-30.
היום, אתם יכולים לבקר בוונציה ולהתפעל מהמסכות והתלבושות המפוארות, כשכל מסכה מיוצרת עם טכניקות מסורתיות ומעוצבת בקפידה רבה. המסכות הוונציאניות הפכו לסמל של חגיגה ואמנות, והן משך עניין בכל העולם.
חגיגת המסיכות מוצדקת - וזה בדיוק למה
סיפורן של המסכות המפורסמות מהוות חלק משמעותי בהיסטוריית התרבות המופלאה של העיר ונציה . והוא מחבר אותנו מיד למבנה החברתי של העיר הזו . המסכות מילאו תפקיד גדול בחלק החברתי שלה – בעיקר עקב סיבת הבריחה מהנורמליזציה החברתית ששלטה בעיר במשך שנים ארוכות . בתקופה הזוהרת של העיר הייתה מצליחה ומשגשגת אך מהבחינה החברתית שלה היא עמדה בהגבלוך וחלוקת האוכלוסייה בצורה אכזרית מאוד . המסכה כשמה היא – מהוווה מסכה לפנים של בני האדם – וכך גם זהותם הוסתרו תחת המסכה הזו .
שימו לב - חוקי הפסטיבל!
- בכל שנה כל קרנבל מתמקד בנושא אחר, למשל באמנות ובמסורת, וכיכר סן מרקו מועשרת בדוכנים של אומנים מסורתיים ונציאנים המציגים לציבור את הטכניקות העתיקות שלהם בייצור שרוכים, זכוכית, גונדולות, וכמובן, מסכות.
- מופעים ותערוכות ציבוריות מאורגנות בכל מקום בעיר, עם מוזיקאים, רקדנים, אקרובטים ולהטוטנים. במקביל,בנוסף מתקיימות מסיבות ומופעים גם בבתים פרטיים ובבתי קפה, ובתיאטראות יתקיימו מספר הולך וגדל של הצגות מסכות.
- החומר להכנת המסכות,הוא נייר-מצ'ה כבסיס ובד, פרוות, נוצה כקישוטים נוספים. באופן כללי, הכנת מסכות ונציאניות בתקופת הקרנבל קשורה לאמנות ולמלאכה שדרשה הכנה גבוהה של המשתתפים, כיום לא נדרשת יצירתיות מהאזרחים כי הם רוכשים מסכות מוכנות ומשוכללות מחנויות.