סיור בבית הכנסת והרובע היהודי בוונציה
הרובע היהודי בוונציה, המכונה גם "הגטו הוונציאני" או "הגטו", הוא אתר היסטורי יוצא דופן. זהו הגטו הראשון בעולם, שהוקם בשנת 1516 ושימש כאזור מגורים מופרד לאוכלוסיה היהודית בעיר. המונח "גטו" עצמו מקורו מהמילה הוונציאנית "גטו", שפירושה 'בית יציקה', שכן האזור שימש בעבר כמחוז יציקה.
הרובע היהודי ממוקם ברובע קאנארג'ו, אחד מששת הרובעים ההיסטוריים של ונציה. הוא מורכב מחמישה אזורים מחוברים זה לזה: גטו וקיו, גטו נואובו, גטו נואוביסימו, גטו טדסקו וגטו ספגנולו. הרחובות הצרים והבניינים הגבוהים מאפיינים את האזור, כמו גם בתי הכנסת הרבים שנבנו על ידי הקהילות היהודיות השונות שחיו שם.
במשך השנים, ההפרדה בגטו הייתה קפדנית מאוד. התושבים היהודים הורשו לצאת רק במהלך היום, ונאלצו לחזור לפני רדת הלילה. השערים נסגרו בלילה ונפתחו מחדש עם עלות השחר, כאשר שומרים הוצבו לפקח על התנועה. למרות ההגבלות, הקהילה היהודית בוונציה שגשגה כלכלית ותרבותית. רבים מהתושבים עבדו כסוחרים, בנקאים ורופאים, והם תרמו רבות לחיי העיר.
בשנת 1797, עם נפילת הרפובליקה של ונציה והגעתו של נפוליאון בונפרטה, ההפרדה הופסקה ושערי הגטו נהרסו. עם זאת, האזור נשאר בעיקר יהודי עד המאה ה-20. כיום, הגטו הוונציאני הוא שכונה תוססת, שבה חיים יחד תושבים יהודים ולא-יהודים.
בביקורכם ברובע היהודי בוונציה, תוכלו לחקור מגוון אתרים מרתקים. המוזיאון היהודי מציג את ההיסטוריה, התרבות והממצאים הדתיים של הקהילה היהודית הוונציאנית, כולל כלי כסף, טקסטיל וחפצים טקסיים מרהיבים. בנוסף, ישנם חמישה בתי כנסת, שכל אחד מהם מייצג קבוצה אתנית שונה בתוך הקהילה היהודית, כגון הגרמנים, האיטלקים, הספרדים, הלבנטינים והקנטונים. ניתן להצטרף לסיורים מודרכים כדי לבקר בבתי הכנסת הפתוחים לקהל הרחב.
אנדרטת השואה הממוקמת סמוך לכניסה לגטו וקיו מנציחה את יהודי ונציה שגורשו ונהרגו במהלך השואה, ומהווה תזכורת כואבת לחשיבות הזיכרון והשימור ההיסטורי. בכיכר המרכזית של הרובע, Campo del Ghetto Nuovo, תמצאו חנויות, בתי קפה ומסעדות המציעות טעמים מקומיים ומאכלים יהודיים מסורתיים.
למרות שהרובע היהודי בוונציה אינו גדול או שמור כמו חלק מהרובעים היהודיים האחרים באירופה, הוא מחזיק מקום ייחודי בהיסטוריה היהודית בתור הגטו הראשון בעולם. הרובע מציע תובנה מרתקת על חיי הקהילה היהודית ששגשגה כאן בעבר. הסיור ברובע זה מאפשר לכם להתחבר להיסטוריה הארוכה והעשירה של היהודים בוונציה, להתרשם מהתרבות והאדריכלות המקומית, ולהבין את השפעתם של האירועים ההיסטוריים על הקהילה היהודית בעיר.
ביקור ברובע היהודי בוונציה הוא חוויה מרגשת ומעשירה, המשלבת היסטוריה, תרבות ומסורת. זהו מקום שבו ההיסטוריה קמה לתחייה, והמבקרים יכולים ללמוד על חיי הקהילה היהודית לאורך הדורות ולהבין את המשמעות העמוקה של המקום הזה בתולדות העם היהודי.
הכיכר המפורסמת - Campo del Ghetto Nuovo
הכיכר המפורסמת ביותר ברובע היהודי (גטו) של ונציה היא Campo del Ghetto Nuovo. כיכר זו היא לב ליבו של הגטו הוונציאני ומשמשת כנקודה מרכזית בה יכולים התושבים והמבקרים להתאסף, לקנות, לסעוד ולחקור את ההיסטוריה העשירה של האזור.
קמפו דל גטו נואובו מוקף בבניינים גבוהים שהיו בעבר ביתם של האוכלוסייה היהודית בעיר. הבניינים בגטו גבוהים יותר מאלה שבחלקים אחרים של ונציה בשל השטח המצומצם הזמין, מה שהוביל לבניית מבנים גבוהים יותר כדי להכיל את האוכלוסייה הגדלה.
בכיכר תמצאו את המוזיאון היהודי (Museo Ebraico), המציע סיורים מודרכים בבתי הכנסת ומציגים את ההיסטוריה והתרבות של הקהילה היהודית הוונציאנית. באזור יש גם כמה חנויות, בתי קפה ומסעדות, שרבות מהן מגישות מאכלים יהודיים מסורתיים וכשרים.
Campo del Ghetto Nuovo הוא תזכורת נוקבת להיסטוריה של הקהילה היהודית בוונציה ותחנה חיונית למבקרים החוקרים את הרובע היהודי.
בתי הכנסת של וונציה - הסבר מפורט
בתי הכנסת בוונציה הם חלק חשוב מההיסטוריה והתרבות של העיר, והם מסמלי את ההוכחות היהודיות לאורך הדורות. בשנת 1516, הוחלט על ידי שליטי ונציה להקים את הגטו הראשון בעולם, באי קטן שנקרא גטו נואובו (Ghetto Nuovo). הגטו היה סגור בשערים בלילה והיהודים חויבו לגור בו, אם כי הורשו לצאת ולעבוד מחוץ לגטו במשך היום.
בגטו היו חמישה בתי כנסת מרכזיים שנבנו עבור הקהילות היהודיות השונות: אשכנזים, איטלקים, ספרדים, לבנטינים וצרפתים.
בתי הכנסת שימשו כמרכזי לימוד, תפילה וקהילה, ושמרו על התרבות והמסורת היהודית בתקופות קשות. בנוסף, בתי הכנסת ממשיכים לפעול ומשמשים גם כאתרי שמספר ים את סיפור ההיסטוריה היהודית בוונציה.
בית הכנסת הספרדי
בית הכנסת הספרדי הוא גם בית הכנסת הגדול ביותר מבין 5 בתי הכנסת של ונציה . בית הכנסת ממוקדם בגטו היהודי של ונציה ושימש בעברו את הקהילה של יהודי ספרד – אך כיום הוא משמש את הקהילה היהודית בחגים שנמצאים בין פסח לסוכות .
בשנת 1580 בית הכנסת נבנה על ידי הקהילה היהודית שהגיעה לנוציה בעקבות גירוש יהודי ספרד – האדריכל אשר תכנן את המבנה הוא בחור ונציאני מפורסם באותה התקופה – באלדסארה לונגנה אשר עיצב את בית הכנסת ואפילו את המקום שבו נמצא ארון הקודש .
בכניסה לבית הכנסת קוראים את הכתובת: "אשרי יושבי ביתך וממשיכים להללך" (תהלים ל"ד, ה).
בית הכנסת הלבנטיני
בית הכנסת הלבנטיני בוונציה נבנה על ידי היהודים שהגיעו ממזרח הים התיכון בין השנים 1538 ו-1561, הוא כנראה היחיד ששמר כמעט על כל המאפיינים המקוריים שלו . הוא בית כנסת פעיל, משמש את הציבור בימי החורף , עקב קיום הסקה מרכזית. הוא ניכר במבנהו המרשים. המבנה שלו ייחודי עקב העובדה כי המבנה הוקם מלכתחילה להיות בית כנסת ומשמש באופן בלעדי למטרה זו. הוא בולט לעומת המבנים סביבו. ניתן לכנות אותו כאחד המבנים היפים בגטו. המתפללים בו היה תושבי הגטו הישן, יהודים שהגיעו לוונציה מערי הנמל באגן המזרחי של הים התיכון קונסטנטינופול, סלוניקי, קורפו, רגוזה ועוד.
אולם הכניסה של בית הכנסת כולל תקרה מעוצבת. בקירות האולם ניצבות שתי מצבות עתיקות, עליהן נחרט:
- "אם אתה מבין, איש מהי המטרה שלך בעולם נראה רחמים על התרומות שבשתיקה בכיס, אז הכוס שלך תהיה מלאה טוב ואתה תהיה מוקף עם כתר "
- הכתובת השניה הוזכרה " מתנת אגודת רחמים והרחמים " ("Donazione della Compagnia di Pietà e Misericordia")
- כתובת בית הכנסת: Cl. Ghetto Vecchio, 1154, 30121 Venezia VE
בית הכנסת הגרמני
בית הכנסת הגרמני בונציה הוא אחד מחמשת בתי הכנסת הנמצאים בגטו היהודי בעיר . בית הכנסת הוקם בשנת 1528 וזהו בית הכנסת העתיק ביותר שקיים בגטו . הוא הוקם על ידי הקהילה האשכנזית , ושימש את הקהילה היהודית האשכנזית, שהורכבה בעיקר מיהודים מאזורים דוברי גרמנית ומחלקים אחרים של מרכז ומזרח אירופה. בשנים 2016-2017 בית הכנסת שוחזר מחדש על ידי הקרן העולמית לשימור אנדרטאות והוא פתוח לכל המטיילים בעיר .
בית הכנסת האיטלקי
בית הכנסת האיטלקי הוקסם בשנת 1575 עבור יהודי איטליה . בית הכנסת הזה הוא הקטן ביותר מבין החמישה . בית הכנסת היה גם בית מדרש ולכן כונה "סקולה" ולא "סינגוגה". שטחו של אולם התפילה 10 מטרים על 9.5 מטרים. בית הכנסת מסוגל להכיל כ-25 מתפללים. על הקיר של בית הכנסת בכניסה יש סמל עם הכיתוב: "קהילה איטלקית קדושה בשנת 1575", ולוח קטן רשום "לזכר חורבן בית המקדש".
- כתובת בית הכנסת: Cl. Ghetto Vecchio, 2887, 30121 Venezia VE
בית הכנסת הקנטון
בית הכנסת הקנטון הוקם בשנת 1532 וזהו בית הכנסת השני בעתיקותו בעיר . אין מידע על מקור בית הכנסת אך משערים כי נבנה עבור משפחה מקומית בולטת . במהלך ההיסטוריה הוא שופץ כמה פעמים והוא מתאפיין בבניית הבארוק הונציאני . בשנים 2016-2017 בית הכנסת עבר שיפוץ והוא פתוח לקהל הרחב .בניגוד לחלק מבתי הכנסת האחרים, בית הכנסת הקנטון ממוקם בקומות העליונות של בניין בגטו, דבר שהיה מקובל להימנע מהצפות ולשמור על דיסקרטיות. כיום, הוא ממשיך לשמש כמקום פולחן ומרכז תרבותי, המשמר את המורשת והמסורת של האוכלוסייה היהודית של ונציה. יופיו הארכיטקטוני והמשמעות ההיסטורית של בית הכנסת הופכים אותו לחלק חיוני מהנוף התרבותי והדתי של ונציה.
- כתובת בית הכנסת: C. de l’Orto, 1191, 30121 Venezia VE
מלון כשר בונציה ליד בית חב"ד ? הכירו את רימון פלייס ברובע היהודי בוונציה!
סיור רגלי ברובע היהודי באופן עצמאי?
לוונציה יש היסטוריה ארוכה ועמוקה עם היהדות, כשהיא הייתה בית לאחד היישובים היהודיים המוקדמים באירופה. הקהילה היהודית בעיר שיחקה תפקיד מרכזי בחיים התרבותיים, הכלכליים והאינטלקטואליים של ונציה לאורך השנים, למרות הפרדה ורדיפות שפקדו אותה.
הגטו הוונציאני, שהוקם בשנת 1516, היה הגטו הראשון בעולם. הוא נוצר כדי להפריד את היהודים משאר העיר. תושבי הגטו השתייכו לקבוצות אתניות שונות, כולל אשכנזים, ספרדים, איטלקים ולבנטיניים. לכל קהילה היה בית כנסת משלה, ששימש לא רק לתפילה אלא גם כמרכז תרבותי וחברתי.
הקהילה היהודית תרמה רבות להתפתחות ונציה במסחר, פיננסים, רפואה ואומנויות. בתקופת הרנסנס, ונציה הייתה מרכז לדפוס עברי, ודניאל בומברג הדפיס כאן יצירות משמעותיות כמו המהדורה הראשונה של התלמוד הבבלי. חוקרים, משוררים ופילוסופים יהודים רבים תרמו לחיים האינטלקטואליים של העיר.
לאחר נפילת הרפובליקה של ונציה ב-1797, נפוליאון בונפרטה הסיר את ההפרדה, והקהילה היהודית קיבלה יותר זכויות וחירות. עם זאת, עליית הפשיזם והשואה במהלך מלחמת העולם השנייה הביאו לרדיפות וגירוש של יהודים רבים.
כיום, הקהילה היהודית בוונציה קטנה בהרבה מבעבר, אך היא נשארה חלק חשוב מהמורשת התרבותית של העיר. הגטו הוונציאני הוא שכונה תוססת המושכת מבקרים רבים המתעניינים בהיסטוריה ובארכיטקטורה של האזור. המוזיאון היהודי ובתי הכנסת ההיסטוריים מציעים הצצה לעבר העשיר של היהדות בוונציה, ופסטיבל הסרטים היהודי של ונציה חוגג את התרבות והמורשת היהודית באמצעות הקולנוע.
בסיכומו של דבר, ההיסטוריה של היהודים בוונציה היא סיפור של צמיחה והתמודדות עם קשיים. הקהילה היהודית תרמה רבות לעיר, ונוכחותה מורגשת עד היום בגטו ההיסטורי ומחוצה לו.
מידע על יהדות וונציה
לוונציה יש היסטוריה ארוכה ועמוקה עם היהדות, כשהיא הייתה בית לאחד היישובים היהודיים המוקדמים באירופה. הקהילה היהודית בעיר שיחקה תפקיד מרכזי בחיים התרבותיים, הכלכליים והאינטלקטואליים של ונציה לאורך השנים, למרות הפרדה ורדיפות שפקדו אותה.
הגטו הוונציאני, שהוקם בשנת 1516, היה הגטו הראשון בעולם. הוא נוצר כדי להפריד את היהודים משאר העיר. תושבי הגטו השתייכו לקבוצות אתניות שונות, כולל אשכנזים, ספרדים, איטלקים ולבנטיניים. לכל קהילה היה בית כנסת משלה, ששימש לא רק לתפילה אלא גם כמרכז תרבותי וחברתי.
הקהילה היהודית תרמה רבות להתפתחות ונציה במסחר, פיננסים, רפואה ואומנויות. בתקופת הרנסנס, ונציה הייתה מרכז לדפוס עברי, ודניאל בומברג הדפיס כאן יצירות משמעותיות כמו המהדורה הראשונה של התלמוד הבבלי. חוקרים, משוררים ופילוסופים יהודים רבים תרמו לחיים האינטלקטואליים של העיר.
לאחר נפילת הרפובליקה של ונציה ב-1797, נפוליאון בונפרטה הסיר את ההפרדה, והקהילה היהודית קיבלה יותר זכויות וחירות. עם זאת, עליית הפשיזם והשואה במהלך מלחמת העולם השנייה הביאו לרדיפות וגירוש של יהודים רבים.
כיום, הקהילה היהודית בוונציה קטנה בהרבה מבעבר, אך היא נשארה חלק חשוב מהמורשת התרבותית של העיר. הגטו הוונציאני הוא שכונה תוססת המושכת מבקרים רבים המתעניינים בהיסטוריה ובארכיטקטורה של האזור. המוזיאון היהודי ובתי הכנסת ההיסטוריים מציעים הצצה לעבר העשיר של היהדות בוונציה, ופסטיבל הסרטים היהודי של ונציה חוגג את התרבות והמורשת היהודית באמצעות הקולנוע.
בסיכומו של דבר, ההיסטוריה של היהודים בוונציה היא סיפור של צמיחה והתמודדות עם קשיים. הקהילה היהודית תרמה רבות לעיר, ונוכחותה מורגשת עד היום בגטו ההיסטורי ומחוצה לו.
יהודי ונציה בזמן השואה
במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה, חוותה הקהילה היהודית בוונציה רדיפות קשות והרס. בתחילה, איטליה הייתה בעלת ברית של גרמניה הנאצית, ובשנת 1938 המשטר הפשיסטי בהנהגת בניטו מוסוליני הנהיג חוקי גזע שהטילו הגבלות חמורות על היהודים, כולל הגבלות על בעלות על רכוש, מקצועות וחינוך.
עם כניעת איטליה לבעלות הברית בספטמבר 1943, גרמניה הנאצית כבשה חלקים נרחבים מהמדינה, כולל ונציה. בתקופה זו, הנאצים הגבירו את רדיפת היהודים, וגירשו רבים למחנות ריכוז והשמדה. בנובמבר 1943 נעצרה הקבוצה הראשונה של יהודי ונציה ונשלחה לאושוויץ. גירושים אלה נמשכו לאורך כל תקופת הכיבוש הגרמני, כאשר יהודים רבים נלקחו מבתיהם ונשלחו למותם.
כ-250 מיהודי ונציה גורשו בתקופת השואה, ורובם נספו במחנות ריכוז והשמדה כמו אושוויץ וסוביבור. רק מעטים מבין המגורשים שרדו וחזרו לעיר לאחר המלחמה.
כיום, לוח זיכרון לשואה מוצב ליד פתח הגטו וקיו ומנציח את זכרם של יהודי ונציה שגורשו ונהרגו. המוזיאון היהודי בוונציה משמר את ההיסטוריה והתרבות של הקהילה, כולל תיעוד תקופת השואה והחיים היהודיים לפני המלחמה.
למרות שהקהילה היהודית בוונציה לא חזרה לממדיה שלפני המלחמה, היא נותרה חלק חשוב מהמורשת התרבותית של העיר. הגטו הוונציאני, בתי הכנסת והמוזיאון היהודי משמשים כתזכורת לחיים היהודיים העשירים בעיר ולסבלם ולחוסנם של היהודים בתקופת השואה.